בכינוס מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) עמדו על הפרק עדויות להתקדמות איראנית נוספת לקראת נשק גרעיני. עם זאת, בנסיבות המדיניות הקיימות אין סיכוי שסבא”א, או מועבי”ט, יגיבו באופן אפקטיבי. ברקע, בראיית ארה”ב את תפקיד איראן בדרבון “מחנה ההתנגדות”, והניסיונות לפגוע בכוחות אמריקניים באזור, על ישראל, למרות ההתמקדות במערכה נגד חמאס, לשוב ולהתריע בפני מקבלי ההחלטות בארה”ב ובמערב כי נדרשת פעולה מיידית ותקיפה, וכי גם בעת מלחמה בדרום ייתכן שלא יהיה מנוס מלבלום את איראן באמצעים אחרים.
איראן ממשיכה לצמצם טווחים לנשק גרעיני ולהרחיב את המיזם הגרעיני
מאז הכינוס השנתי הקודם של מועצת הנגידים של סבא”א – ואף מאז פורסם הדו”ח שלה במרס 2023 – המשיכה איראן להאיץ את פעולותיה בשורה של תחומים המצביעים על כוונתה להגיע ליכולת גרעינית צבאית. בין היתר:
- נמשכת צבירת האורניום המועשר, בדרגות שונות: איראן מחזיקה כיום למעלה מ-1,200 ק”ג ברמת העשרה של 2%, למעלה מ-2,200 ק”ג ברמת העשרה של 5%, וברמות הגבוהות יותר, שמהן הדרך קצרה לחומר בקיע ברמת ההעשרה הנדרשת לנשק גרעיני, יש ברשותה 567 ק”ג ב-20% (תוספת של יותר מ-30 ק”ג בעת האחרונה), ולפחות 128 ק”ג ב-60% (תוספת של 6.7ק”ג). כל זאת, בחריגה ממגבלות עסקת הגרעין של 2015 (JCPoA). אין להעשרה ברמות אלה תכלית אחרת מלבד צמצום טווח הזמנים להעשרה ברמה צבאית. לפחות להלכה, עולה האפשרות שהצעד האחרון יוכל להתבצע במתקנים חדשים ובלתי מפוקחים תוך חודשים בודדים.
- איראן גם הרחיבה את יכולתה לייצר באופן עצמאי את חומר הגלם – אורניום בדמות “עוגה צהובה”, המופק מפוספאטים בעלי תכולה של אוראניום במפעל בארדקאן ובמפעל חדש במחוז יזד. על פי יו”ר הוועדה האיראנית לאנרגיה אטומית, מחמד אסלאמי, טכנולוגיות חדשות מאפשרות להגדיל את הייצור ב-50%. מאז 2010 איראן מפיקה אורניום ממכרות בשטחה: לשני המכרות הראשונים נוספו ב-2002–2003 עוד חמישה, והכוונה היא להגיע לעשרה מכרות.
- על הפרק – הקמה של כמה כורי כוח גרעיניים באיראן, שלצד התועלת שבהם למטרות אזרחיות (וככיסוי להנמקת השליטה במעגל הדלק), הם יכולים למעשה גם לשמש ככורים פלוטוגניים (המפיקים פלוטוניום, שהוא חומר בקיע – מוצר לוואי של פעילות הכור), גם זאת בהפרה של ה-JCPoA, שבמסגרתו הושבתה הפעילות בכור הפלוטוגני באראכ.
תפקיד סבא”א
כל זאת, כאשר בהודעה רשמית של אסלאמי (15 בנובמבר 2023) נהדפו על הסף דרישותיה החוזרות ונשנות של הסוכנות להשיב על כנם פקחים מספר שאיראן מסרבת לאפשר את פעילותם בשטחה. עקב כך, מנגנון המעקב השתבש ואיבד את רציפותו, והסוכנות תתקשה לדווח למועצת הנגידים שאיראן עומדת בהתחייבויותיה, בין היתר בכל הנוגע להסטה אפשרית של חומק בקיע.
יתרה מזאת, עומדת בעינה מערכת השאלות הבלתי פתורות הנוגעות למה שמכונה PMD – Possible Military Dimensions, “מה שנחשד כפעילות צבאית” (היינו, פעילויות של קבוצת הנשק). איראן עומדת בסירובה לחשוף אתרים ספציפיים שבהם התנהלה פעילות של מנגנון EMAD לפני שני עשורים, וככל הנראה ממשיכה להתנהל.
עם זאת, גם אם העומד בראש הסוכנות, רפאל גרוסי, מציג את תמונת המצב באיראן בצורה תקיפה יחסית – כפי שאכן עשה במשברים קודמים – ספק רב אם בנסיבות אלה תנקוט מועצת הנגידים צעדים חריפים נגד איראן והתנהלותה. חלק גדול ממה שמכונה “הדרום הגלובלי” נוקט כיום עמדות פרו-איראניות (וליתר דיוק, אנטי-אמריקניות ואנטי-ישראליות, או אף אנטישמיות). אשר למועצת הביטחון – שלפני מעט יותר מעשור עדיין הייתה מסוגלת להעביר החלטת סנקציות על איראן – אין כיום סיכוי שתירתם לפעולה כזו, נוכח הווטו הוודאי של רוסיה, בעלת ברית מובהקת של איראן (המסייעת לה במלחמה באוקראינה) ושל סין.
מיקוד מחודש בשאלת הגרעין – גם בעת מלחמה בדרום
בנסיבות אלה על הדרג המדיני, לצד קהיליית המודיעין והגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון, לשוב ולמקד תשומת לב – פנים-מערכתית ובינלאומית – באתגר שמציבה תוכנית הגרעין האיראנית. גם אם סבא”א עצמה, ומוסדות האו”ם, לא יועילו, תוכל ישראל במהלכיה המדיניים (או אף הצבאיים) להיאחז בדיווח על ההפרות האיראניות המצטברות כדי לנמק את הצורך בשינוי תפיסות היסוד של ארה”ב והמערב מול איראן.
סימנים ראשונים לשינוי הפרדיגמה ניכרו כבר בהצהרה המשותפת של שלוש המעצמות האירופיות שהיו שותפות ל-JCPoA – גרמניה, צרפת ובריטניה – במרס 2023, שבה התריעו באשר לחומרת ההפרות מצד איראן. הסיוע האיראני לרוסיה תרם גם הוא לשינוי הגישה כלפי טהראן, גם אם ממשל ביידן המשיך בניסיונותיו להגיע (בשלבים) להסכם חדש, ואף קידם עסקת ביניים של הקלות כלכליות בתמורה לשחרור אזרחים אמריקניים שהוחזקו למעשה כבני ערובה.
התקיפות נגד יעדים צבאיים אמריקניים בעיראק ובסוריה, שכבר הובילו לשלושה סבבי תקיפה של חה”א האמריקני נגד יעדים של משמרות המהפכה וגרורותיהם, תורמות גם הן להערכה מחדש בוושינגטון לגבי התוחלת שבהמשך המהלכים המדיניים כלפי איראן. כך גם המעורבות האמריקנית ביירוט של טילים וכטמ”מים המשוגרים משטח תימן על ידי הח’ותים, הפועלים בשליחותה של איראן. עם התגברות החיכוך, מתחזק גם הטיעון הישראלי שלפיו יש לראות באיראן – ובתוכנית הגרעין שלה – איום פעיל משמעותי שיש לטפל בו, בשלב הראשון, על ידי שילוב אפקטיבי בין איום צבאי אמין לבין גביית מחיר משמעותי בכלים כלכליים.
בתוך כך, צריכה להיבנות גם הלגיטימציה לפעולה צבאית, אם תידרש, בצירוף כוחות אחרים אם אפשר, או בכוחה העצמי של ישראל. דווקא העיתוי הנוכחי, שבו מתקיים התנאי ההכרחי של דריכות מרבית מול יכולות חיזבאללה בצפון, פותח אפשרויות לפעולה בטווח השבועות והחודשים הקרובים, במקביל (ולא כתחליף) להמשך הלחימה בדרום.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / ZUMA Wire
- בניית אתרים